דוד בן ארזה, מוזיקאי ויוצר בן 25, ירושלמי ליטאי מלידה ותל אביבי בנשמה. דוד הוא יצור מיוחד ושונה בחברה החרדית הקלאסית, הכלאה בין מסורת וחדשנות, סטייל וחסידות.
את הכתיבה וההלחנה הוא גילה רק לפני שנים בודדות בזכות העובדה שהעיפו אותו מהישיבה הגבוהה שבה למד. הבעיטה החוצה מהממסד החשוב, היוותה נקודת מפנה עבורו, שמצא את עצמו שבר כלי, אבוד ומבלבול. דווקא מתוך המקום הזה, הגיעה היצירה, כזו שהביאה לחייו תחושה של בית.
במוזיקה שדוד יוצר אפשר לשמוע את חיבוטי הלב ותחושבת הזרות והשייכות שהוא חש בשני העולמות שסובבים אותו – הדתי והחילוני. ההשראה בצד אחד של הרב קרליבך (שמסומפל בשיר החדש) ובצד השני מאמנים כמו בילי אייליש, יחד עם ביט מכושף נצר שילוב מהפנט ואחר.
דוד חי בשנה האחרונה על קו תל אביב, אמונה, חולין, תפילה ותשובה חבר לצמד המפיקים המצליח אמיר ובן (אמיר שדה ובן מאור) שאחראיים על להיטים כמו "תל אביב זה אני ואת" ויחדיו הם יצרו חלק נכבד מהאלבום הצפוי של דוד.
על "רחמים" דוד מספר: "אחרי ראש השנה האחרון, ימי הרחמים והסליחות, הרגשתי שאני צריך רחמים. המצב במדינה בערף המון אש וחיצים היו האקלים שלנו בשנים האחרונות. גם בתוכי דברים געשו ונהפכתי לקשה. ביקשתי רחמים ורוך, משהו עדן יותר שהיה לי חסר. אחרי השביעי לאוקטובר מילים פתאום קיבלו משמעות דרמטית הרבה יותר. פתאום כשחווינו על בשרנו 'דין' ואש וכאב – הרגשתי עוד יותר את הצעקה הזאת לרחמים ולבית".