יש פריצות שמתחילות בשיר אחד ויראלי, ויש כאלה שרואים בהן פתאום את התוצאה של שנים של עבודה. במקרה של מור רביעי, פריצת השנה במצעד השנתי של ישראלה תשפ״ו, השנה האחרונה הייתה הרגע שבו כמעט הכול התחבר.
רביעי כבר הייתה בתוך עולם המוזיקה שנים קודם לכן. היא הוציאה שירים, עבדה עם אנשי מקצוע וניסתה לבנות את הדרך שלה, אבל ההצלחה הגדולה עוד לא הגיעה. בשלב מסוים היא החליטה לצאת ממסגרת הניהול שבה הייתה, לקחת שליטה על הקריירה ולעבוד באופן עצמאי עם המשפחה.
אלא שעצמאות דורשת גם כסף – ולא היה לה אותו. בראיון היא מספרת בצורה ישירה על הרגע שבו יצאה מהמשרד ולקחה הלוואה כדי להמשיך להוציא מוזיקה: ״לא היה לי את הכסף לבוא ולהוציא שיר״. בהמשך היא מגדירה את ההחלטה כצעד הגדול ביותר שעשתה עד אז.
היא גם זוכרת היטב את המחשבה שעברה לה בראש: ״זהו, זאת ההזדמנות האחרונה שלי״. אם המהלך לא יעבוד, היא אומרת, היא תלך ללמוד משהו אחר ותמשיך הלאה.
ואז הגיעה נקודת המפנה.
המופע הראשון שנפתח ברידינג נמכר, לדבריה, בתוך שלוש דקות. מופע נוסף נפתח ונמכר גם הוא, ובהמשך הגיעו עוד סולד־אאוטים. משם הדרך המשיכה לאקספו תל אביב ובהמשך גם להיכל מנורה – במה שעליה סיפרה שבמשך שנים רק הסתכלה מרחוק וחלמה. הופעתה במנורה באוגוסט 2026 תועדה גם בסיקור חיצוני כרגע משמעותי בקריירה שלה.
לצד הבמות הגיע גם חיבור מוזיקלי מדויק יותר. בפרויקטים 4FM ו־6FM היא שמה במרכז חומרים שהיא עצמה קשורה אליהם בכתיבה ובהלחנה – סיפורים וחוויות שעברה בעצמה.
אחד מהם מתחבר גם לסיפור של ״רוקד לי על העצב״. בתוך סשן באולפן נשאלה מה כואב לה, והתשובה פשוט יצאה: ״אני פשוט מרגישה שהוא רוקד לי על העצב״. המשפט הפך לשיר, והשיר הפך לחלק מהתקופה שבה הקהל התחיל לגלות אותה בהיקפים אחרים.
זו בדיוק הסיבה שהזכייה בפריצת השנה מרגישה במקרה שלה כמו הרבה יותר מרגע של הצלחה. היא מסכמת שנה שבה הסיכון, העצמאות, השירים והקהל נפגשו סוף סוף באותה נקודה.
הראיון המלא עם מור רביעי הוא גם אחד האישיים בסדרת הראיונות של המצעד — מההלוואה והפחד לפרוש ועד הסולד־אאוטים, מנורה והתקופה שבה הכול השתנה. עכשיו ביוטיוב של ישראלה.
