הזמרת והיוצרת הצעירה, גל סדן, הוציאה בתחילת מאי 21' את סינגל הבכורה שלה – "מדבר על אהבה" אותו כתבה והלחינה כשעל העיבוד וההפקה המוזיקלית אחראי יהל דורון.
סדן שירתה בעוטף ירושלים ועם שחרורה הצבאי בדצמבר 2019 החלה אחר החיפוש העצמי כשבאותה תקופה המפיק המוזיקלי המוערך יהל דורון פתח סדנת יצירה מוזיקלית אליה נרשמה. במקביל, נרשמה ללימודים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ללימודי תואר במחלקה לזמרה רב-תחומית.
ספרי על סינגל הבכורה שלך
"קצת אחרי השחרור מהצבא, עברתי תקופה לא קלה, החיפוש העצמי לא היה לי פשוט, חיפשתי משמעות ולא מצאתי. לבסוף הבנתי שזה הזמן לקחת את החלום הגדול בשתי ידיים ולפלס את דרכי בעולם המוסיקה. באותו הזמן בדיוק, כאילו מהשמיים, חברה שלי סיפרה לי שיהל דורון עושה סדנת יצירה חדשה למוסיקאים שרוצים ליצור, לכתוב ולהלחין ובסופו של דבר גם לעבוד איתו ולהקליט את אחד השירים באולפן. דיברתי עם יהל ותוך דקות החלטתי שאני הולכת על זה. אני זוכרת את הפרפרים בבטן שהיו לי לפני כל התהליך, הרגשה שדף חדש נפתח ודברים טובים הולכים לקרות. במסגרת הסדנה בכל שבוע יהל נתן לנו משימה שלפיה אנחנו צריכים לכתוב ולהלחין שיר. אחת המשימות הייתה: "המכתב שלא נכתב", יהל ביקש מאיתנו לחשוב על דמות שהיינו רוצים להגיד לה משהו ולא אמרנו, ולכתוב לה. בחרתי בבחור ששבר לי את הלב באותה התקופה, שבאמת היו לי כל כך הרבה דברים לומר לו. בהתחלה באמת כתבתי מכתב, בלי לחשוב יותר מידי. יום למחרת המכתב הפך לשיר, ואחרי שבוע ביצעתי אותו עם יהל מול חברי הסדנה, ישר ידעתי שזה השיר הראשון שאני ארצה להוציא החוצה."
איך הייתה העבודה באולפן עם יהל דורון?
"קודם כל, לראות איך שיר שכתבתי בין ארבע קירות הופך לחי ופועם זו התרגשות שאי אפשר להסביר. יהל בחור סופר מוכשר ומהר מאוד הבנתי שבחרתי את הטוב ביותר.
בלי הרבה הסברים, הוא ישר הבין איך השיר הזה צריך להישמע ואיך בדיוק דמיינתי אותו אצלי בראש. מאוד הסכמנו אחד עם השנייה כמעט במשך כל העבודה, התלהבתי מהיצירתיות ומהכישרון שלו, ומאוד התרשמתי מהיכולת הזאת שלו לקחת שיר "ערום", להלביש עליו ולהפוך אותו לשיר מלא ושלם שאני כל כך גאה לעמוד מאחוריו."
מתי התחלת לכתוב וליצור מוזיקה? מאיפה ההשראה?
"מאז ומתמיד כתבתי, עד היום שמורים אצלי שירים שכתבתי כשהייתי בכיתה א'. החלום להיות זמרת, להופיע ולעסוק במוסיקה גם היה פחות או יותר מאז. הייתה לנו מקהלה בבית הספר, ואני זוכרת שהיו בחינות למקהלה, אבל אני הייתי ילדה כל כך ביישנית ומופנמת, בקושי הצלחתי להרים את העיניים מהרצפה, אז כמובן שהתביישתי להיבחן. באותה השנה, היה מופע של המקהלה באחד מהטקסים, אני זוכרת שהלכתי ברחבת בית הספר וברגע שהמקהלה התחילה לשיר נעצרתי, משהו היפנט אותי. לא ידעתי בכלל שאני יודעת לשיר, אבל אמרתי לעצמי בראש שאני אהיה שם והאמנתי בזה בלב שלם. בגלל שלא נבחנתי, המורה למוסיקה בבית הספר לא הסכימה שאשתתף במקהלה. אני זוכרת את עצמי, קטנה ומפוחדת עומדת בדלת ומתעקשת להיכנס, היא התעקשה בחזרה ואמרה לי להיבחן בשנה הבאה. וכך עשיתי, אף אחד לא הכין אותי לבחינה או אמר לי שאני שרה יפה, אבל הרגשתי ששם אני צריכה להיות וידעתי שאני אתקבל, ובאמת התקבלתי. הייתי מופיעה המון במסגרת המקהלה, אנשים תמיד היו מופתעים, כי בכיתה לא פציתי פה אבל פתאום אני על הבמה, שרה ומופיעה כל כך יפה. היה לי ברור מאז שזה מעבר לתחביב, שדרך השירה והמוסיקה אני באה לידי ביטוי בצורה הכי טובה, שככה רואים אותי ומקשיבים למה שיש לי להגיד, וזה מה שאני צריכה לעשות בחיים."
מתי הבנת שאת רוצה לקחת צעד קדימה ולהוציא שיר מקורי?
"תמיד ידעתי שיגיע יום שבו אני אוציא שיר מקורי לעולם, אבל לא ידעתי בהכרח שזה יקרה עכשיו.
אני חושבת שקצת אחרי שהשתחררתי מהצבא, הבנתי שזה הזמן המדויק להגשים את החלום, ועשיתי כל מה שצריך כדי להגשים אותו: אם זה לכתוב הרבה שירים חדשים וללמוד להלחין ולנגן יותר טוב. כמובן שיש פחדים וחששות, כמו תמיד כשאנחנו לקראת צעד משמעותי שאנחנו עושים בחיים. אני יכולה להתוודות ולהעיד על עצמי שאני בן אדם מאוד הססן, ותמיד לקראת משהו חדש שאני עושה עוברות לי מיליון ואחת מחשבות שליליות בראש: שאולי השירים לא טובים מספיק, שאולי אני לא מוכשרת מספיק, שאולי זה לא יצליח ולא יאהבו או יתחברו למה שיש לי להגיד. אבל תודה לאל שזה לא באמת עוצר אותי מלחלום, ליצור ולהגשים יעדים. "מדבר על אהבה" גם נכתב בתקופה מאוד מעורערת שלי עם עצמי וכמובן שלא הייתי בטוחה בו במיליון אחוז ישר מההתחלה, אבל אחרי עבודה קשה כל כך, עם צוות מדהים שעזר לי להפוך אותו לשיר שהוא בהחלט נקודת הפתיחה הכי טובה שיכולתי לדמיין, ההחלטה להוציא אותו החוצה הייתה שלמה, אני גאה בשיר הזה, ואני גאה מאוד בדרך שלי."
את רואה במוזיקה כמקור פרנסה שלך?
"נכון להיום אני לא מתפרנסת ממוסיקה, אבל כמובן שאני רואה את עצמי מתפרנסת ממוסיקה בעתיד, זה הדבר העיקרי בו אני חולמת לעסוק."
תעשיית המוזיקה זו תעשייה קשוחה שחוותה לאחרונה תקופה ארוכה של חוסר יציבות. זה משהו שלוקחים בחשבון?
"זו אמירה נכונה מאוד, גדלתי בבית שבו המחשבות על העתיד היו אישיו, הציונים וההישגים היו תמיד מאוד חשובים, למדתי תמיד ברמות הכי גבוהות, גם דברים שלא בהכרח עניינו אותי. בבית הספר שבו למדתי הייתה מגמת מוסיקה, ואני זוכרת את עצמי ביום הפתוח מסתכלת על כיתת המוסיקה והמורים שמזמינים אותי להיכנס, ומהצד השני את אמא אומרת "לא". ההורים שלי לא רצו שאלמד מוסיקה בתיכון בדיוק מהסיבות האלה, משום שזה מקצוע קשוח, שצריך בו עור של פיל, אסרטיביות, והרבה הרבה מזל. נכון לאותה תקופה ממש הסכמתי איתם, אבל כל הזמן הזה הרגשתי שאני הולכת ומתרחקת ממה שעושה לי הכי טוב- לשיר, במשך כל השנים האלה הרגשתי לא שלמה, עד שהחלטתי ממש באמצע השירות הצבאי שלי שאני חייבת לחזור לשיר והתחלתי ללמוד פיתוח קול, מה שלא עשיתי מעולם לפני כן. הייתי חוזרת בכל סוף שבוע הביתה מהצבא ונוסעת לשיעורים בתל אביב, זו הייתה השעה שהייתי הכי מחכה לה בכל השבוע והיא הייתה ממלאת אותי מחדש בכל פעם. אני חושבת שהמשיכה שלי לעולם המוסיקה היא חזקה יותר מהקשיים שיש בו. אני מאמינה שזה מקצוע שבחר בי ולא אני בחרתי בו, ודווקא בגלל שגדלתי עם בעיקר מחשבות על העתיד והפניתי למוסיקה את הגב במשך הרבה שנים מאותן הסיבות, היום אני בוחרת לשים את החששות האלו בצד ואני מעדיפה בראש ובראשונה לחשוב על ההווה ולזכור שכשאני שרה הנשמה שלי שמחה, וזה מה שבאמת חשוב."
מה המשפחה והחברים חושבים על עניין השירה כיום?
"תומכים מאוד, ההורים שלי שבעבר פחדו שאעסוק במוסיקה מאוד נרגשים מהדרך שבה בחרתי. גם החברים הקרובים מאוד מפרגנים ותומכים, יש לי סביבה עוטפת מאוד, ברוך השם, זה לא מובן מאליו בכלל."
חשבת ללכת לתכניות ריאלטי מוזיקליות?
"אני חושבת שתכניות ריאליטי זו אחלה דרך להיחשף לעוד קהל ולצבור ניסיון, כרגע אני בתקופה שבה אני עושה את הצעדים הראשונים שלי בעולם הקשוח הזה, צוברת ביטחון, לומדת על עצמי ולומדת לגבש לעצמי את המוסיקאית שהייתי רוצה להיות, לאט לאט, אבל בטוח. אני לא רואה את עצמי משתתפת כרגע בתכנית ריאליטי, אבל אולי בעתיד, מי יודע."
מי המודל לחיקוי שלך?
"אני פחות אוהבת להשתמש במילה "מודל לחיקוי", כי אני מאמינה שלכל אחד יש את הסיפור שהוא מביא איתו, והוא צריך לבוא הכי אותנטי שיש, במיוחד במקצוע הזה.
אבל אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אני רוצה להיות זמרת מוכרת, היא כי זכיתי להיחשף למוסיקה של עברי לידר בגיל 14, השירים שלו היו בשבילי כמו אבא ואמא, הם לימדו אותי וחינכו אותי ואני מרגישה שהם איפשהו הפכו אותי למה שאני היום. אני הולכת להופעות של עברי לידר כבר המון שנים, אני מכירה את הקהל שלו ובשבילי הם כמו משפחה אחת גדולה, אני חושבת שבזכותם למדתי מהי חברות ואהבה ללא תנאים. אחד מהחלומות היותר גדולים שלי, זה להיות עבור מישהו אחד מה שעברי היה בשבילי, לשנות לאיזה נער/ה מופנמ/ת את החיים מקצה לקצה דרך המוסיקה."
מה ההשפעות המוזיקליות שלך?
"אני אוהבת מוסיקה ישראלית, היא כל כך מעניינת ומגוונת בעיניי, יש בה הכל ועם השנים היא רק הולכת ומרחיבה את אופקיה. כשהייתי ממש קטנה שני האלבומים שהכי אהבתי היו של ארקדי דוכין ושרית חדד, שהם שונים לגמרי אחד מהשני, וזה כל היופי במוסיקה הזאת בעיניי.
גם היום אני שומעת מוסיקה ישראלית על כל גווניה ואני חושבת שאני מושפעת מוסיקלית מכל הקצוות שלה: מהאלבום הראשון של קרן פלס עד לדודו טסה והכוותים, מיהודית רביץ ועד עמיר בניון."
לסיכום, מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לעצמי בראש ובראשונה שתמיד תהיה לי תשוקה ליצור, שאף פעם לא אאבד את ההתלהבות. שאהנה במהלך המסע הזה ואגלה בעצמי דברים שלא ידעתי שיש.
ושאעצור בכל תחנה בדרך ואזכור מאיפה באתי ועד כמה עצומה הדרך שאני עושה, שגם אם היא קשה לפעמים – היא בהחלט משתלמת."
