יום ההולדת ה-100 מספק לנו, כמרכז ההנצחה הממלכתי לזכרו של יצחק רבין, הזדמנות נדירה לחגיגה: לשמוח ולא להתאבל, לעסוק בתקוות ולא בהחמצות, לציין את הראשית ולא את האחרית.
את אירוע מאה השנה בחרנו לציין בחידוש שלושה שירים שיצחק רבין אהב, הזוכים לעיבודים חדשים ועדכניים בדואטים שמשקפים גוונים בחברה הישראלית. הפרויקט הוא סמל לרצון ליצור הקשבה וחיבורים, שני יעדים אליהם אנחנו חותרים כל השנים.
"עכשיו התור לאהבה" של עוזי חיטמן בדואט מרגש של איתי לוי ונרקיס.
נרקיס: "סיפרתי הבוקר לתקשורת שרבין עצמו תקע מזוזה בבית שלי ממש בנצר חזני שבגוש קטיף, המקום שגורשתי ממנו. כמה המדינה שאנו חיים בה מורכבת ומגוונת, ודווקא בגלל זה בחרתי לקחת חלק בפרויקט הזה, כשהיום אנו מציינים 100 שנים ללידתו של ראש הממשלה המנוח.
בתור אמנים וזמרים יש לנו את הזכות להשתמש במוזיקה לחבר בין הקצוות של העם, וליצור מסר של אחדות שלא משנה איפה גדלנו, חונכנו או מה מונח לנו על הראש – ההיסטוריה כובלת אותנו יחד."