בתקופת קורונה של סגרים, השבתת מופעים וה"פאוז" שהחיים זוכים לו, תחושת העייפות והייאוש בולטת במיוחד בגזרת התרבות, הענף שצפוי לחזור אחרון לפעילות .
המצב האפוקליפטי הזה בא לידי ביטוי גם בתוצרים חדשים , כשבניגוד לגל הראשון שלווה באינפלציית שירים חדשים , הגל השני מלווה ביובש עד כדי שיממון וישנה תחושה שהמוזיקה נכנסת למרה שחורה ובדרכה לאבדון .
מהמקום האבסורדי הזה החליט היוצר והזמר מאור ארגמן (28) להרים את הכפפה, לטפוח על שכם הלבבות אבודי העצות ולהוציא את השיר "אהובתי", שיר המוקדש למוזיקה, לכוחה, לעוצמתה האלוהית ולטפוח על שכמה טפיחת ניחומים .
למעשה , בהיותו בשירות הצבאי כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית נפצע ארגמן במהלך פעילות מסוכנת. בעקבות הפציעה , נקלע למצב טראומטי שהוביל לדיכאון שליווה אותו גם אחרי שירותו ובמהלך לימודיו בבית הספר למוזיקה "רימון".
לפני חמש שנים, בעוד הדיכאון על שלל תסמיניו בועט בלבו , כתב מאור את השיר " אהובתי", שיר כמיהה לעוגן , חבל הצלה ולנחמה ותקווה בדמות אהובה, בת זוג, אישה. אז , הכמיהה הזו הייתה משמעותית לצאתו של מאור מהמצב וכיום, כשהוא חווה על בשרו את מצבה של המוזיקה, תפס השיר משמעות נוספת וחשובה לא פחות .
השיר, בו מתארח גם נגן הקמנצ'ה מארק אליהו, מביא לידי ביטוי פן נוסף ורבגוני בקולו וכישרונו של מאור ומהווה עוד נדבך חשוב בדרכו המפרכת אך המספקת בתעשיית המוזיקה .
