אחרי רצף של שירים מצליחים וקצביים, הפעם נסרין מוציאה בלדה אמונית מרגשת אבל נסרין כמו נסרין תמיד מוסיפה טוויסט לעלילה ובסוף השיר מחכה הפתעה קטנה אז שימו אוזן.
כשנסרין שמעה את הסקיצה בפעם הראשונה, היא זיהתה במילים את עצמה והבינה שיש קווי דמיון וחיבור כששון כתב על הילדות שלו עם משפט כמו: "הכינורות של הילדות שלי, השארתי בחיפה" (העיר בה נסרין גדלה). היה לה ברור שהשיר הזה שלה ואפשר ממש להיזכר בבלדות הגדולות עליהן היא חתומה ולהבין את העוצמות שנסרין מביאה.
נסרין: "לכולנו מגיע קצת אושר, אחרי שנתיים של חושך, קיבלנו בשורה מרגשת על חזרתם של החטופים החיים וכולי תקווה שבקרוב מאוד נזכה לקבל את החללים לקבורה ראויה. התפילות שלנו נענו ואלוהים שם למעלה לא עוזב אותנו ואני מאחלת שהמוסיקה תמשיך לחזק ולאחד את עם ישראל".
