עדיאל בראל, יוצר, זמר ואמן שמצליח לצייר ולפסל את חייו דרך הצלילים והמילים, הוא מסוג האנשים שלא תפגשו ביומיום יום. אלו שיהפנטו אתכם מהרגע הראשון בדרכי חשיבתו הייחודית והרציונלית אך הבלתי קונבנציונלית, בכריזמה הכובשת ובמורכבות שבו.
למעשה, עדיאל הוא התגלמות הישראליות בשל הניגודיות שבו: הוא שקט וגם גועש; טמפרמנטי וגם רגוע; מופנם וגם מוחצן; חי בדרכי היהדות, אך טוען שהחרדיות הרבה פעמים דומה לנצרות; עדין וגם אגרסיבי (כשמדובר באידיאלים שלו); שתקן וגם פורץ מוסכמות ומנפץ חומות; ובעיקר – הולך בכנות ובטוטאליות עם האמת שלו – עד הסוף.
בכדי לתהות על קנקנו, יש להבין את הרקע ממנו בא: הוא נולד בבאר שבע לכומר נוצרי מקסיקני שהתגייר ואם יהודייה ישראלית שחיו בארה"ב התחרדו והגיעו לארץ בכדי ללדת אותו ואת אחיו על אדמת הקודש.
לאחר שבעה שירים גורפי הצלחה ששחרר אלינו, הוא מגיש לנו את שיר הנושא מתוך אלבומו הראשון: "עדר בלי רועה". פרויקט הלוקח אותנו אל סיפורו האישי ודרכו בעצם מדבב את עולמנו הפנימי והחיצוני כיהודים, כישראלים וכבני אדם.
עדיאל על השיר: "אנחנו הרועה של עצמנו, ושל המחשבות שלנו.
"עדר בלי רועה", נכתב על הדמות שהערצתי, שסימנה בשבילי את האידיאל, אך כאשר הסתנוורה, מעולם ההבל החיצוני, היא שברה את הכל, וניפצה את האידיאל."
